לבנייה הירוקה דרושים אנשי מקצוע // מאמר

ראיון עם ד"ר נעם אוסטרליץ, אדריכל ומרצה באוניברסיטת ת"א, על המהלך שנועד להטמיע את תפיסת הבנייה הירוקה בפקולטות להנדסה ואדריכלות. המטרה – להכשיר את הדור הבא של אנשי המקצוע בתחום – אדריכלים, מהנדסים ומתכנני ערים

מאת: יואל צפריר

למרות שישראל נכנסה לתחום הבנייה הירוקה באיחור-מה לעומת אחיותיה במערב, נראה שהיא מנסה לסגור את הפערים ובמהירות. לא חלפה שנה מאז אושר סופית התקן החדש לבנייה ירוקה וכבר הודיעו 15 רשויות מקומיות, כי יחייבו לבנות, מתחילת 2014, לפי תקן הבנייה הירוקה. ההודעה נמסרה בפורום ה-15 בו חברות ערים ורשויות מקומיות חזקות, אך גם רשויות שאינן חברות בפורום – כמו אשקלון ובת ים – הודיעו על אימוץ התקן.

עד כאן החדשות הטובות. עכשיו חייבים לשאול מי יישם את הבנייה הירוקה בשטח, הלכה למעשה? מתברר כי בתחום הבנייה הירוקה חסרים כיום אנשי מקצוע רבים בכל התחומים – מתכננים, אדריכלים, יועצים סביבתיים, מהנדסים ועוד. יותר מזה, הפקולטות השונות להנדסה ולאדריכלות עוד לא הפנימו לגמרי את התפיסה הירוקה ועושת את צעדיהן בתחום באיטיות-מה.

זה הרקע ליוזמה, שמקדם בימים אלה המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם המועצה לבנייה ירוקה ובי"ס פורטר ללימודי סביבה. ד"ר נעם אוסטרליץ, אדריכל המתמחה באדריכלות בת-קיימא ומרצה בביה"ס לאדריכלות וביה"ס פורטר באוניברסיטת תל-אביב, הוא  אחד המובילים של מהלך להכשרת אנשי מקצוע עתידיים בתחום הבנייה הירוקה דרך האקדמיה.

"הנחת המוצא שלנו היא שקיים ידע וקיימת גישה, אך כדי לקדם אותם צריך להנחיל את הידע דרך האקדמיה. מדובר בתחום שמתפתח מאוד בארץ בחמש-שש השנים האחרונות ועדיין הוא נתפס לעיתים כמשהו טרדני, או כמס שפתיים, ולא כעניין מהותי. זו כמובן טעות, כי משיח שולי הוא הפך להיות עניין מרכזי. אבל לפחות אצל חלק מ'הגוורדיה הוותיקה' של האדריכלים עדיין קיימת התנגדות להפנמתו".

חלק בלתי נפרד מתהליך ההכשרה

המטרה, על פי דבריו של ד"ר אוסטרליץ, היא כפולה: גם ללמד את התחום וגם לגרום לכך שיותר ויותר גורמים המעורבים בתהליך הבנייה, לרבות אנשי שיווק וסוכני נדל"ן, ייחשפו לעקרונות הבנייה הירוקה ויהפכו להיות שגרירי רצון טוב של התפיסה.

בשנים האחרונות החלו בתי"ס לאדריכלות ללמד קורסי מבוא בתחום הבנייה הירוקה, אבל לדברי אוסטרליץ נדרשת עוד עבודה רבה. קודם כל, השאיפה היא שתפיסת הבנייה הירוקה תחלחל לכל הקורסים, תוך כדי הפיכתה לחלק בלתי נפרד מתהליך הכשרתם הכולל של אדריכלים, מתכנני ערים ויועצים סביבתיים. אצל מתכננים רבים למשל, הבנייה הירוקה עוד לא נמצאת על סדר היום בכלל. לכן, המאמץ המרכזי מופנה אל סגלי ההוראה כדי שהללו ישלבו את התחום באופן חוצה קורסים ולא יסתפקו בקורס חד-פעמי.

מאמץ נוסף שמתאר אוסטרליץ הוא לייצר קורסים מקצועיים בתחומים השונים של הבנייה הירוקה, שיכשירו אנשי מקצוע לתחום. למשל, יועצים טרמיים. "כדי לעמוד בדרישות התקן הירוק נדרשים אנשי מקצוע ספציפיים בתחומים ובתתי-תחומים שונים, שמבינים לעומק את התוכניות הירוקות ואת התקן הירוק", מסביר ד"ר אוסטרליץ. "לצערי, אנשי מקצוע כאלה חסרים מאוד ואין כיום שדרה מקצועית חזקה בתחום. מכאן הצורך במסלולי הכשרה אקדמיים וחצי-אקדמיים, כולל בבתי הספר להנדסאים, כדי להכשיר אנשי מקצוע וכן תומכים למקצועות האדריכלות בבנייה ירוקה, כמו מומחים לחומרים ירוקים וכו', שהם מקצועות חדשים לגמרי".

מכיוון שחוד החנית של המאמץ מופנה אל סגלי החינוך, אשר בידם המפתח להכשיר את הדור הבא, מקדמים בימים אלו מומחים במועצה לבנייה ירוקה, הכנת קורס מבוא בסיסי שיהיה זמין לכל המרצים בארץ דרך האינטרנט. הללו יוכלו לעשות בו שימוש נרחב ולהפיק מנמו תכני לימוד ותוכניות לימוד.  במקביל, צצים במספר מקומות קורסים בתחום, כמו למשל קורס ראשון מסוגו למהנדסים  בלימודי תואר ראשון באוניברסיטת ת"א העוסק בתחום הטרמי של מבנים, שהוא אחד החשובים בתחום הבנייה הירוקה.

מתלבטים בין גישות

יוזמה אחרת, שתתרחש בשנה הקרובה, היא  תהליך לימודי משותף לסטודנטים ומרצים במרכז הבין-תחומי בהרצליה בהובלת ד"ר אוסטרליץ והמועצה לבנייה ירוקה. הדבר הכי מעניין בקורס זה הוא האופן שבו הוא נולד, כיוזמה של סטודנטים במרכז הבין-תחומי. הקורס יעסוק בצדדים ניהולים-כלכלים של בנייה ירוקה שבהם הסטודנטים מוצאים עניין רב.

באקדמיה, מסביר אוסטרליץ, מתלבטים כיום בין גישות – לימוד הבניה הירוקה בכל הקורסים, או יצירת תוכניות מיוחדות. כך קורה גם בחו"ל וישראל איננה ייחודית במובן זה.  לדבריו, זהו תחום חדש שיוצר מקצועות חדשים ובעולם כבר נערכים להכנסתו לתוכניות הלימודים, גם אם עדיין יש לבטים באיזו דרך יש לשלבו.

"יש כבר תוכניות לימוד אקדמיות ברמת התואר הראשון והשני בעולם, שממוקדות כל כולן בבנייה ירוקה. יש יותר מחקרים בתחום ויש אפילו התפוצצות של מידע", מסכם ד"ר אוסטרליץ. "לכן אני אופטימי לגבי הכיוון הכללי, אבל, כאמור, יש עוד הרבה עבודה. לכאורה, כולם בעד. אבל צריך להתגבר עוד על הרבה חסמים, משאבי זמן מוגבלים ושמרנות מחשבתית עד שנגיע להפנמה מלאה של התפיסה באקדמיה".