מטרתה של אדריכלות בת קיימא היא יצירת סביבה התורמת לאיכות החיים ומאפשרת קיום מאוזן יותר מהמקובל כיום. במרחב הבנוי הישראלי, הסובל לא אחת מאיכות אויר ירודה, מאיי חום, מכמות מי נגר גדולה ומהפרת שטחים פתוחים לצורכי פיתוח תוך אובדן תפקודיהם האקולוגיים הקודמים, לגגות ירוקים עשויה להיות תרומה משמעותית ליצירת סביבה מאוזנת יותר מבחינה אקולוגית.
בנוסף, לגגות הירוקים גם תרומה לאיכות המרחב הציבורי והם יכולים לשמש לצרכי פנאי ולשימוש הקהילה ותושבי השכונה, במיוחד במרחבים עירוניים צפופים המאפיינים אזורים רבים בישראל.
גגות ירוקים הופכים בשנים האחרונות לאלמנט נפוץ בנוף העירוני של ערים רבות בעולם. המחקרים הרבים שנעשים בתחום והניסיון המצטבר, גם בארץ, בכל הקשור לתכנון, לבנייה ולשימוש בגגות בפועל, הביאו להכרה ביתרונותיהם ותועלותיהם המגוונות. יחד עם זאת, על אף התועלות המוכחות, בנייתם של גגות ירוקים בישראל הינה מצומצמת מאד, ומתבצעת לרוב כאלמנט חזותי בפרויקטים
בעלי אג'נדה ירוקה.
מטרתו של מחקר זה הינה לבחון מהם החסמים להקמת גגות ירוקים בישראל ולהצביע על התנאים והגורמים שעשויים להביא למימוש נרחב של גגות ירוקים ולהפיכתם לאלמנט עירוני נפוץ המהווה חלק מסביבת היום יום של רבים. מהמחקר עולה כי מבני חינוך הינם המתאימים ביותר למימוש הרעיון באופן נרחב, וזאת לאור כמה מאפיינים המייחדים אותם מסוגי מבנים אחרים. בנוסף, מבני חינוך, מעצם הגדרתם, יכולים לשמש כלי לשינוי ההתנהגות של הדור הבא ולקידום מרחב בנוי מקיים הרבה יותר מכפי שהוא היום. ממצאי המחקר שופכים אור על התנאים שיכולים לעודד הקמתם של גגות ירוקים על מבני חינוך ועל החסמים המקשים על כך, או מביאים להקמת גגות שאינם משרתים את מטרותיהם. המחקר מציע מנופים אפשריים לקידום בנייתם של גגות ירוקים בישראל, ולטובת תכנון ובנייה של גגות ירוקים מוצלחים יותר ובעלי תועלות ושימושים רבים יותר.
למסמך המחקר המלא: