עבודה זו הוגשה כסמינר חובה בהנחיית ד"ר אדר' נעם אוסטרליץ, בבית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי, 2014/2015, אוניברסיטת ת"א
החברה האנושית בה אנו חיים הפכה ברבות השנים לחברה צרכנית-בזבזנית המנצלת את משאבי כדור הארץ עד תום. בעבודת הסמינר שלי במסגרת לימודי תואר ראשון באדריכלות, ביקשתי להדגים כיצד יש בכוחה של חשיבה עיצובית-אדריכלית הממוקדת בשינוי התנהגות משתמש להציע פתרון ישים לבעיה הנ"ל. במסגרת העבודה הצעתי בסופו של דבר אסטרטגיית עיצוב שהיא, לטעמי, הדרך האפקטיבית ביותר להשגת התנהגות משתמש מקיימת – יצירת אינטראקציה בין המשתמש למוצר או למרחב האדריכלי במסגרתה המשתמש לא רק "מרוויח" מעצם השימוש, אלא גם "מפסיד" באופן מובהק מדפוס שימוש שאינו מקיים.
גישות מסורתיות לעיצוב "ירוק", שמקורן בעיקר בראשית החשיבה הסביבתית של "נביאי האבדון" של שנות ה-60, התמקדו בעיקר בשיפור התפקוד בר הקיימא של המוצר או המרחב האדריכלי עצמו (למשל צמצום צריכת אנרגיה), באופן שלא מצריך שינוי משמעותי באורח החיים ("Life Style") והתנהגות המשתמש ("Use Profile") הקודמים שאינם בהכרח מקיימים. התפיסה החדשה בעיצוב מקיים, טוענת כי גם כאשר המוצר עצמו "ירוק" ומיוצר בטכנולוגיה "ירוקה", אך התנהגות המשתמש אינה "ירוקה", ההשפעה הסביבתית הכוללת תהיה מזיקה. מכאן, ששינוי דפוס ההתנהגות של המשתמשים, מהווה נקודה קריטית ביצירת תרבות חומרית אנושית מקיימת ואחראית כלפי משאבי כדור הארץ.
במסגרת העבודה, בחנתי את השורשים התרבותיים, הסוציולוגיים והפסיכולוגיים המובילים להתנהגות בלתי מקיימת, ובתוך כך את רעיון "המרעה המשותף" עליו כתב האקולוג גרט הרדין במאמרו "הטרגדיה של נחלת הכלל". מרעיונותיו של הרדין עולה כי פרדיגמת הצריכה הנהוגה כיום, שבבסיסה שימוש מקסימלי במשאבי כדור הארץ לטובת רווח כלכלי, היא כזו המנצלת אותם מעבר לגבולותיהם ובכך סופה להוביל אותנו לכילוי מוחלט של חומרי הגלם הזמינים לנו למחיה.
בנוסף, בחנתי מספר אסטרטגיות מקובלות בהן ניתן להשתמש לעידוד התנהגות משתמש מקיימת. בתוך כך, גישת Forced-Functionality המאלצת התנהגות מקיימת מעצם השימוש במוצר/ במרחב, גישת Behavior Steering המייצגת היגוי של התנהגות המשתמש דרך השימוש במוצר/ במרחב, וגישת Eco-Feedback המייצרת עבור המשתמש היזון חוזר בדבר ההשלכות של דפוסי ההתנהגות שלו.
את אסטרטגיות העיצוב הנ"ל, בחנתי למול שני פרוייקטים לדוגמא – שכונת BedZED בצפון לונדון ושכונת כפר-סבא הירוקה. מבחינה זו עלה באופן מובהק כי ישנו שינוי משמעותי לכדי אורח חיים מקיים מצד התושבים בשכונות אלה כאשר האסטרטגיות הוטמעו באופן שהופך את ההתנהגות המקיימת לאפשרות הפעולה הנוחה והזולה ביותר ושמקשה, מבחינת זמן, כסף, או מאמץ, על ההתנהגות האלטרנטיבית המזיקה מבחינה סביבתית.
לקריאת העבודה המלאה: