מקרה מבחן – פארק תעסוקה // מאסטרטגיית קיימות ליישום בניה ירוקה במבנה // 25/2/2020

לעיתים נדירות מזדמן לנו, כיועצים אסטרטגיים לקיימות ובניה ירוקה לרשויות וגופים שונים, לראות תהליך שלם – החל מיצירת מודעות לנושא, יצירת הנחיות רגולטוריות לבניה ירוקה ומגיע למעורבות באישור מבנה ועד ליישום פרטים ירוקים מיוחדים.

התחלת הסיפור הזה היא אי שם בשנת 2009, בהרצאה על קיימות, אקולוגיה ובניה ירוקה. בהרצאה נכחה הדס בשן, אדריכלית מוא"ז מגידו באותו זמן. באותה תקופה הדס הובילה מהלך של הכרזת מרחב מגידו כמרחב ביוספרי. מרחב ביוספרי הוא תכנית ליצירת איזון בין הצרכים של קהילות מקומיות ובין הסביבה האקולוגית, החקלאית והנופית הייחודית שבה הם חיים.

מפת מוא"ז מגידו כולל סימון של מיקום אזור תעסוקה מבוא כרמל.

מכיוון שתכנית לפארק מדע ותעשיות חדש (מבוא כרמל), אשר אושרה עשור קודם לכן, שוכנת בתחום המרחב הביוספרי, התבקשנו על ידי הדס להשתלב כיועצי קיימות ובנייה ירוקה. הייעוץ כלל הן את ההיבט הנופי/אקולוגי של אזור התעשייה כולו והן יצירת תהליך שיוודא כי המבנים בפארק התעסוקה יבנו על פי עקרונות 'בניה ירוקה' ותכנון בר קיימא.

הכלי שנבחר למימוש העקרונות הוא השתלבות בנספח הבינוי (שהכין משרד אלחנתי), כך שיכלול בתוכו הוראות לבניה ירוקה למבנים ולמגרשים שיבנו במקום, כחלק מהדרישות המחייבות לקבלת היתר בנייה בו. המשימה שלנו הייתה לתרגם את העקרונות התיאורטיים של קיימות, שמורה ביוספרית ובניה ירוקה למה שמתאים לאזור ולייעוד של תעשיה ולוגיסטיקה. האתגר היה ליצור הוראות בהירות וחד משמעיות, שיאפשרו למתכנני מבני משרדים ותעשיה ליישמן בהצלחה. הגישה שנבחרה הייתה לאפשר ליזמים לבחור בין שתי חלופות:

  1. לפנות למסלול אישור לפי תקינה לבנייה ירוקה (לפי ת"י 5281 , LEED האמריקאי או אחרים)

או

  1. לעמוד ב'קוד בניה ירוקה' מקומי שניסחנו : מערכת דרישות פנימית שאינה מבוססת על ניקוד אלא על חובות ביצוע חד משמעיות, שמותאמות לייעוד המבנה והאקלים המקומי.‎‎

בהוראות שלנו הושם דגש על נושאים של תכנון המבנים לרווחת העובדים בהם ע"י אספקת אור, אוורור וכיוב', דרישות חד משמעיות לבידוד מבנים ומניעת קירות מסך בלתי מוצלים, הוראות לחסכון באנרגיה ומים, תכנון פיתוח סביבתי תואם לאופי הנופי של המקום, ניהול תהליך בניה נקי להפחתת מטרדים סביבתיים וניהול המבנה לאחר אכלוס.

בשיתוף מנהלת הפארק (בראשות מר ניסים אפרים) ומועצה אזורית מגידו יצרנו תהליך הטמעה של הדרישות אל תוך הליך הרישוי למבנים במתחם. הוטל על המנהלת להיות גוף הנחיה ובקרה ראשוני לאישור העמידה של יזמי הפארק בנספחי הבינוי ובקוד הפנימי לבניה ירוקה.

הפרויקט יצא לדרך והמגרשים בפארק 'מבוא כרמל' שווקו. לאחר מספר שנים פנתה אלינו חב' רגב-פריזור, אשר רכשה מגרש ותכננה להקים מבנה ביעודים מעורבים: משרדים מסחר ומבנה לוגיסטי לחברת שילוח בין לאומית. היזם ביקש מאיתנו לשמש כיועצי בניה ירוקה לפרויקט ולהתאים אותו להנחיות קוד הבניה הירוקה. עבודה זו בוצעה עם צוות היועצים, החברה היזמית, מנהל הפרויקט עומר גיטליס והאדריכל אליאסף בר.      

תוך כדי התכנון נוספו למבנה בידוד משופר, הצללות אפקטיביות, מזגנים יעילים, ונושאים נוספים בהתאם לדרישות הקוד המקומי. אחד הנושאים שמופיעים בקוד הבניה הירוקה המקומי הוא כמות מינימום של שטחי פיתוח נופי וצמחיה בשטח המגרש של כל חברה. אולם, מכיוון שמדובר על מבנה לוגיסטי ובו מתוכננת תנועת משאיות תובלה רבה נדרש שטח רב לתנועה ורדיוסי סיבוב. כתוצאה מכך, לא ניתן היה ליישם את כל השטח הפיתוח הנופי הנדרש באזור חצר המבנה.

 על מנת לפתור את הבעיה הצענו כפתרון לבצע על אחד מגגות המבנים 'גג צומח' בשטח הנדרש.

גג צומח על גג מבנה לוגיסטי, תמונה באדיבות: חב' 'בנין צומח'

כמי שעוסקים מזה שנים בגגות ירוקים התאמנו לגג המבנה הלוגיסטי מערכת גג הצומח ייחודית, שהדרישות ממנה היו: מינימום משקל, מינימום אחזקה ודרישות השקיה והסתמכות על צמחיה מקומית ים תיכונית התואמת את הצומח האופייני למרחב הביוספרי העוטף את פארק התעסוקה. לצורך מומש מטרות אלו נבחרה מערכת 'אקוסטגס' של חב' 'בנין צומח', שבנויה ככריות שתילה מגיאו-טקסטיל מלאות במצעי אדמה לפי דרישת הצומח הספציפי.

גג צומח על גג מבנה לוגיסטי, תמונה באדיבות: חב' 'בנין צומח'
מערכת כריות שתילה 'אקוסטגס', תמונה באדיבות: חב' 'בנין צומח'

הגג, כפי שרואים בתמונה, אינו נגיש להליכה של בני אדם אך נצפה ממרפסת אזור ההסעדה של המבנה  להנאת העובדים. חוקרים רבים בעולם הוכיחו כי יש לנו צורך נפשי ופיזיולוגי בקשר עם חי וצומח (קוראים לזה ביופיליה) וכן נחקר והוכח כי עצם השהיה בסביבה ביולוגית חיה, ואפילו רק צפייה באזורים צומחים ופורחים, משפרים את הריכוז, הבריאות והפריון של עובדים. כך, שמעבר לעצם השגת העמידה בדרישה הרגולטורית, התקבל כאן אלמנט בעל ערך ליזם ולשוכרים של המתחם.

בנוסף לזה, מרחב של כמה מאות מטרים של גג צומח משמש כ'כתם' של מרחב אקולוגי בין המבנים ולכן יכול לשמש לנקודת שהייה לבעלי חיים מעופפים שרוצים לחצות את הפארק. באקולוגיה אלמנט כזה נקרא 'אבן קפיצה' (STEPPING STONE) והוא חשוב לשמירת המגוון הביולוגי של מיני בעלי חיים וצמחים.

הכלל הידוע בקיימות הוא 'תחשוב בגדול תפעל מקומי (Think global Act local), ואנחנו מרגישים כאן ניצחון קטן – ניתן לחבר חזון וערים לפעולה רגולטורית נכונה ולמעשים שמשמעותם בסוף היא סביבה טובה יותר, גם לרווחת בני האדם וגם למרחב האקולוגי שסובב אותם.

תמונה באדיבות: חב' 'בנין צומח'