'בנייה בריאה' של בתי חולים // נייר עמדה לקורס ממוני אנרגיה בבתי חולים // בי"ח הלל יפה 23/7/2019

עולם הרפואה מתקדם בקצב מסחרר – פיתוחים חדשים של תרופות מותאמות אישית, טיפול מתוכנן באופן גנטי ועד ניתוחים שנראים כלקוחים מסרטי מדע בדיוני. בשעה שכל זה מתרחש, עולם הבנייה והתפעול של מבנים לא השתנה כמעט כלל בחמישים השנים האחרונות. הנתונים מהשטח מהשנים האחרונות מראים שב- 98% מהמבנים בישראל קיימים ליקויי בנייה. שיטות בניה מיושנות, טכנולוגיות וחומרים לא מתאימים ותפעול לא נכון, גורמים לבזבוז כספים רב בתחזוקת המבנים. חמור מכך, בשנים האחרונות מחקרים מראים שבלאי המבנה המואץ והתפקוד הלקוי של מערכות יוצרים השפעה שלילית מצטברת על בריאות השוהים במבנה.

 מכלול תופעות שליליות אלו מכונה 'תסמונת הבניין החולה'.

כיוון שהבעיות הללו משותפות למבנים בכל העולם, נוצרו טכנולוגיות ושיטות תפעול שמייעלות מאוד את התפקוד של המבנה ומחזירות את ההשקעה בהן תוך זמן קצר. יש המכנים זאת 'בניה ירוקה' אך זה הוא לדעתנו מושג רחב ולא מספיק ברור ולכן אנחנו מעדיפים להשתמש במונח בניה בריאה ומועילה.

לאור זאת, בנייה של מבני בתי חולים מהווה אתגר מיוחד. כיום לדעתנו יש לראות את מי שאחראי על בניה ותפעול של בתי חולים כחלק בלתי נפרד מהמערך הרפואי – אחראים למעשה על חלק מ'רפואה מונעת' (מניעת התפשטות מחלות) ומתהליכי רפוי והחלמה של החולים השוהים בבית החולים.

מספר גדול של מחקרים מראה כי ההשלכות של בניה נכונה כגון: אור יום ושימוש בתאורה מלאכותית נכונה,  איכות אויר בחדרים, שימוש בחומרים אנטי-בקטריאליים, שמירה על נוחות תרמית ואפילו לנוכחות של צמחיה יש השפעה מיטיבה מרחיקת לכת על החולים. ידוע כיום כי אלו עשויים להביא לקיצור זמן אשפוז בכיומיים וחצי כמו גם לשפר את פרודוקטיביות הצוות הרפואי בכ-10%-20%. אחוזי ריפוי וקצב החלמה הם כמובן המדד הטוב ביותר לתפקוד של בית חולים, ולכן בתי חולים פרטיים, למשל בארצות הברית, משקיעים ב'בנייה בריאה' כסף רב. לשימוש בטכנולוגיות נכונות יש כמובן גם משמעות אדירה בייעול שימוש במשאבים, בין 30%-50 חסכון בחשמל וב-20%-30% חסכון במים. בדרך כלל השקעות בתחומים אלו יכולות להחזיר את עצמן (ROI) בשנתיים עד שש שנים.

כאשר מדובר בבתי חולים ומרפאות אשר פועלים 24 שעות ביממה במשך 365 ימים בשנה יש גם חשיבות רבה לבחירה בחומרים עמידים מאוד ושיקולי התפקוד לאורך זמן. יש לכך השלכות ומכפלות גדולות גם בתחזוקה היום יומיות וגם בהגדלת משך הזמן הנדרש בין שיפוץ לשיפוץ. כמו כן, בחירת שיטות, חומרים וטכנולוגיות יכולות לסייע לבית החולים לעמוד בסטנדרטים סביבתיים על פי הדרישה של האיחוד האירופי. עמידה של בתי חולים בדירקטיבה סביבתית זו, כולל בנושאי בניה ירוקה ומבנה בריא, הופכים למחייבים בישראל. 

לסיכום נייר עמדה זה אנו טוענים כי תחום הבינוי ומנהלי האחזקה בבתי החולים צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהרפואה המתקדמת, ולא תחום טכני שירותי שבו מושקע המינימום ואף פחות מהמינימום הנדרש. ברור כי השקעה נכונה בבינוי היא תחום שלא רק שיכול לחסוך את הכסף אלא אף לייצר כסף למערכות שתמיד הינן במחסור. אם כן, חשוב למשוך את תשומת הלב של המנהלים, משאבי האנוש והרופאים לחשיבות ולתועלות של השקעה בבניה נכונה ובריאה. יש לתת להם כלים ומידע לקבלת החלטות נכונה בנושא תקציבים ומשאבים שיחזירו עצמם במהירות, ימנעו את המשך ההידרדרות של מצב המבנה וישפרו את איכות הסביבה הרפואית. 

אז איך מתקדמים לשם? להלן הצעתנו לחמישה עקרונות פעולה: 

  1. מדידה – א. מעקב וניטור אחר הוצאות וצריכות של אנרגיה, מים ותחזוקה, ב. מעקב וסקירה אחר השפעות השינויים על המטופלים והצוות כמו גם ביצוע מחקרים
  2. רכישת ידע ויכולות והכרת פתרונות חדשניים תוך שילוב של כלל בעלי הצוות הניהולי של בית החולים 
  3. הצבת יעדים שאפתניים אך ברי השגה  א. לחיסכון במשאבים ב. לשינוי במצב הצוות והמטופלים
  4. בניית תכנית עבודה – מבוססת על תחשיבי עלות-תועלת (ROI) של 10 שנים לפחות
  5. הטמעה של התכנית – ביצוע פיילוטים וחיבור של כל בעלי העניין במידע על התהליך והתוצאות