* הביתן תוכנן במסגרת סטודיו טכנולוגי ב' בבית הספר לאדריכלות באונ' ת"א, בהנחיית אדר' סימון פרידמן. הביתן פותח כרכיב בפרוייקט הגמר באדריכלות "סימביוזת ח'ירייה" שהוצג בתערוכת בוגרי בית הספר לאדריכלות בקיץ 2016.
רקע לתכנון הביתן
הביתן תוכנן כרכיב בפרוייקט הגמר שלי, "סימביוזת ח'ירייה", עוסק ביחסים המורכבים שבין אדם לטבע ומציע פיתוח אלטרנטיבי לאיזור פארק אריאל שרון. במסגרת הפרוייקט אני מציעה פיתוח אלטרנטיבי לאיזור פארק אריאל שרון, 8000 דונם של שטחים פתוחים שצפויים להפוך לריאה הירוקה הגדולה ביותר של גוש דן והוגדרו כמיועדים לטובת שימור המערכת האקולוגית המקומית ובעיקר לרווחת התושבים.
הגישה התכנונית לפיתוח שטחים אלה, אופיינית לאופן שבו אנו נוהגים לשלב כיום טבע במרכזי ערים בעולם – דיכוטומיה והפרדה הרמטית בין האוכלוסיה האנושית והעיר לבין המערכת האקולוגית והטבע. לגישה זו חסרונות רבים, ביניהם תת-ניצול של ההשפעה החיובית המוכחת של חשיפה יום יומית ספונטנית למערכות טבעיות על הגוף והנפש האנושיים, ואף ניתוק לוגי ורגשי של בני האדם העירוניים מהמערכת האקולוגית שנמצאת על סף דלתם.
במסגרת הפרוייקט, אני מציעה פיתוח מערכת חדשה של ממשקים סימביוטים בין אדם לטבע באיזור זה. בכלל זאת, ממשקים הנוגעים לחיבור שולי הפארק עם הערים הסובבות, וממשקים הנוגעים לפעילות אנושית בתוך הפארק. אחד מהממשקים הללו, הינה סדרה של ביתנים שנועדו לשיקום אוכלוסיית הצמחים ובעלי החיים המקומית ובו בעת לשמש את מבקרי הפארק לצפיה ולמידה על המינים המקומיים.
ביתני שיקום הטבע
הביתנים מתוכננים להיות מבנים גמישים, בעלי טביעת רגל אקולוגית נמוכה, שיודעים להתאים את עצמם לצרכי הסביבה ולשינויים בה. מבחינה פונקציונאלית, הביתנים נועדו לתת מענה לצרכי מחיה של בע"ח מקומיים בסיכון, לצד שילוב פונקציות לצפיה ולמידה עליהם במטרה להגביר את היכרות המבקרים בפארק עם המערכת האקולוגית המקומית וערכיה.
בביתן הצפרות אותו פיתחתי כאן באופן מפורט, אני מציעה פלטפורמות קינון לשני מיני ציפורים שאוכלוסייתן באיזור נמצאת בירידה עקב נוכחות מוגברת של פעילות אנושית, ומערכת שמאפשרת למבקרי הפארק לצפות בהן בלי להפריע למחייתן. בהסתכלות על התאמה לתנאי הסביבה, המבנה מתוכנן כך שהוא יודע להתמודד באופן רב עונתית עם שינויי זרימת המים באתר ולהתאים באופן עצמאי את מיקומו במרחב עפ"י מפלס המים. החומרים מהם עשוי הינם טבעיים ואינם מזיקים לבעלי החיים הבאים איתם במגע וכן מאפשרים שגשוג של אוכלוסיית הצומח המקומי סביב המבנה. כתוצאה מכך, ומהמערכת הקונסטרוקטיבית האמפיבית בה נעשה שימוש, הביתן הינו בעל טביעת רגל אקולוגית נמוכה, שניתן להרכבה יבשה ופירוק בקלות ובתום השימוש בו יכול להתכלות ולחזור כמשאב של חומרי גלם לטבע.
לעיון בחוברת המלאה הכוללת את פרטי המבנה, מוזמנים להיכנס לכאן
לצפיה בפרוייקט הגמר המלא, מוזמנים להיכנס לכאן