מאמר תקציר עבור כנס המאור 2015
בעשור האחרון המודעות לנושא הבניה הירוקה וצמצום צריכת משאבים הולכת ועולה וכיום ניתן לומר בוודאות כי בניה ירוקה אינה טרנד אופנתי אינה נחלתם של מספר מצומצם של משוגעים לדבר. רבים מכירים היום בצורך ליצור סביבות מחיה איכותיות יותר ותוך כך להפחית צריכה בכלל ולעניינו צריכת חשמל למאור. מחויבות זו להפחתת צריכת אנרגיה ומניעת בזבוז מגובה גם בהחלטות מחייבות של הממשלה וזרועותיה וכן של השלטון המקומי. מנהל הדיור הממשלתי, המשרד להגנת הסביבה, פורום 15 הערים הגדולות בישראל, וגם מספר לא מבוטלת של יזמים פרטיים הפועלים כבר היום בתחום זה. הניסיון המצטבר שלנו, כולל מקרי מבחן מישראל, מראה כי יישום של מספר פרקטיקות פשוטות יכול להפחית בין עשרים לחמישים אחוז בצריכת החשמל ובמיוחד כשמדובר במבני משרדים וחינוך.
אולם בניה ירוקה אינה עוסקת רק בחיסכון בחשמל או הפחתת נזק סביבתי. בניה ירוקה היא גישה מכלילה יותר רואה את תפקיד המתכננים כיצירת סביבה בריאה – פיזית ונפשית – לבני אדם. כלומר שמניעת שימוש בלתי מובחן באור ממקור מלאכותי אינם רק עניין גלובלי של חיסכון באנרגיה ו/או של 'הצלת' העולם מפליטות פחמן בתחנות כוח, אלה של שימוש נכון בנתוני הסביבה להשגת תנאי מחיה אופטימאליים בסביבת פנים המבנה. במובן זה בתחום המאור הדרישות של גישה זו פירושן יצירת סביבה אורית בריאה ונוחות ויזואלית למשתמש. דרישה זו אינה יכולה להתבטא רק כמות אור מסופקת למשטח. יצירת 'אווירה אורית' ואיכות אור אינה רק עניין של אסתטיקה לשמה ו'מותרות לעשירים' אלה היא היסוד מיסודות האדריכלות והעיצוב המשרת נכון את בני האדם.
הנושא של איכות האור ובמיוחד העדיפות לשימוש ככל שניתן במקור אור טבעי נבחן כבר במספר רב של מחקרים שבהם נמצא כי לאלו השפעות רבות. החל בהשפעות פיסיולוגיות כגון לחץ דם, שיפור החיות (Vitality), הפחתת עייפות, המשך בהשפעות פסיכולוגיות על תחושת שביעות רצון ורווחה, והמשך בהשפעות שיש להן משמעות כלכלית כגון פריון עבודה או איכות למידה. בחלק ניכר מהמבנים בישראל תנאי התאורה הטבעית והשימוש בתאורה מלאכותית אינו יעיל ואינו מועיל.
למהנדסי חשמל ומתכני תאורה יש תפקיד חשוב בשינוי מצב זה, אולם מסתבר שפתרונות טכניים כדוגמת שילוב גופי תאורה חסכוניים (הגם שאלו אמצעים חשובים), לא יפתרו לבדם את הבעיה של בזבוז חשמל ותנאי מאור בלתי הולמים. שיפור בתחומים אלו דורש הבנת הכשלים המהותיים והסיבות להרגלי צריכת מאור שהשתבשו במאה העשרים תוך כדי תהליכים שנתפסו – ואולי עדיין נחשבים כיום – כקידמה.
השימוש ללא אבחנה במאור החשמלי הוא דוגמא מאלפת כיצד הקידמה והברכה שהביאה איתה בתחילה, הפכו עם הזמן ל'קללה' של צריכת יתר שלעיתים קרובות יוצרת יותר נזק מתועלת ואף משבשת מנגנוני קיום הן של בני אדם והן של מערכות אקולוגיות. אם לא די בכך כולנו מכירים אין ספור של דוגמאות שבהן חשמל למאור (וכסף רב) פשוט נצרכים מבלי שאיש נהנה ממנו. מנגנוני הצריכה העודפת וזילות השימוש במקורות אנרגיה קמו ועלו על יוצריהם בתחום המאור באופן דומה לצריכה העודפת של מזון המזיקה לבריאותנו.
אחד החסמים העיקריים לשינוי הרגלים קלוקלים ושיפור הוא הנטייה הפסיכולוגית האנושית של סתגלנות למצב גם כשהרגל זה מזיק והתוצאות של המצב הנתון אינן נוחות. לכן השינוי הכולל גם חיסכון באנרגיה וגם שיפור בתנאי התאורה במבנים, קשור לאימוץ גישות מתקדמות ורב תחומיות לתכנון מקורות התאורה ומערכי הפעלה ובקרה המותאמים לכך.
גישה תכנונית זו שאנו רוצים לקדם טוענת לתכנון סביבת מחיה כיצירת כמערכת יחסים בין התנאים הפיזיים הסובבים לבין מערכות החישה של האדם. לשם כך נידרש קודם כל לאמץ עקרונות תכנון שונים מהמקובל כיום, ושנית לפעול בצוותים רב תחומיים המשלבים תחומי ידע שונים שנוגעים לסביבה האורית במבנה. יישום של 'גישה ירוקה' בתחום המאור דורש שילוב נכון של עקרונות חשיבה החל מהשלבים המוקדמים של התכנון האדריכלי, ויישום שיטתי של טכנולוגיות בתחום התאורה. כיום ניתן להשתמש בסימולציות מחשב לניתוח בתכנון ולהשגת התאורה הטבעית טובים יותר ואפילו לשפר מצבים קיימים שאינם תקינים.
(מתוך: Lanel A. et al, MArch Group Projects 2015, AA Publications )
שילוב של תכנון פתחי התאורה הטבעית עם תכנון נכון של מעגלי הפעלה מערכות בקרת צריכה ומיקום גופי התאורה תוך שילוב בין יועצי תאורה, מהנדסי החשמל והאדריכלים יכולים לשפר מאוד את הנוחות הוויזואלית ותחושת המשתמש וכפועל יוצא גם להביא לחסכון בהוצאות החשמל.
מרצה: ד"ר אדריכל נעם אוסטרליץ (אוניברסיטת ת"א / אוסטרליץ אדריכלות – A.U.S