בעקבות התערוכה 'מחשבות ירוקות': מרחב 2014 שהתקיימה בבית האדריכל ביפו, באפריל-מאי 2014.
התערוכה מציגה מבני ציבור ושטחי ציבור פתוחים שנבנו ואוכלסו בעשורים האחרונים שתהליך יצירתם כלל חשיבה ירוקה. כל אחד מהפרויקטים מציג אחת או יותר מהתמות: 'מכונות ירוקות' , 'התחדשות', 'מקומיות', 'נוף אקולוגי', 'מבנים חיים'.
נקודת המוצא לתערוכה היא שהמושגים 'בניה ירוקה', 'אדריכלות בת קיימא', 'מקומיות', 'אקולוגיה' וכיוצא בזה אינם אבסולוטיים אלא תוצר של שיח פרשני מתפתח ומשתנה בקרב קהילות מקצועיות שעוסקות בנושא. התערוכה מציגה את השיח הפרשני נכון לשנת 2014 באמצעות מקבצי סרטונים ערוכים הכוללים תמונות הדמיות שרטוטים ובעיקר ראיונות עם המתכננים המציגים את 'תהליכי החשיבה הירוקים' שהובילו להיווצרות הפרויקטים.
אוצרי התערוכה: היידי ארד, ציפי יעבץ -חן ונעם אוסטרליץ
צילום ומיצב וידיאו: אפרת גורן מור
עריכת וידיאו: היידי ארד, רומן, אפרת גורן מור
מאמר 'מחשבות ירוקות' בשיח האדריכלי הישראלי
ד"ר נעם אוסטרליץ
בית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי, אונברסיטת ת"א
הספר הדיגיטאלי 'מחשבות ירוקות' הוא תולדה של תערוכה באותו שם שהתקיימה בבית האדריכל באפריל 2014 והוא חלק ממחקר מתמשך של השיח האדריכלי המתנהל סביב נושאי קיימות באדריכלות ישראלית שבו אני עוסק מזה מספר שנים. שאלות המחקר המרכזיות הן: כיצד נבנה השיח סביב אדריכלות ירוקה בישראל וממה הוא מורכב? וכיצד נוצרים ומשתנים המושגים של אדריכלות המבקשת ליצור יחסי אדם-סביבה שונים ומאוזנים יותר?
המעבר לפרדיגמת הקיימות שהתעורר בסוף המאה העשרים ומתעצם בשנים האחרונות, נוגע במגוון רחב של תחומי פעולה של אדריכלים ומתכננים: עיצוב מבנים, אדריכלות נוף, התחדשות עירונית ויחסי עירוניות ואקולוגיה, הנדסת סביבה ועוד. תוך כדי כך מתפתח שיח דיסיפלינארי המגדיר מושגים וגם מחליף ומשנה את משמעותם תוך כדי העיסוק בהם: אדריכלות ביו-אקלימית, בניה ירוקה, אדריכלות בת קימא, אדריכלות אקולוגית, אדריכלות מקומית, התחדשות, מחזור חיים, אקולוגיה עירונית, תקני בניה ירוקה… הם רק חלק מאוצר המילים בשפה החדשה והמשמשים את הקהילה המקצועית בשנים האחרונות[1]. ריבוי מושגים והחמקמקות שלהם יוצרת לעיתים תחושה שלכאורה זהו אוסף מושגים טרנדיים ו- buzz words, אך ניתן גם לראות את התופעה הזו כתהליך של התהוות והגדרה תוך כדי תנועה של המושגים המקצועיים בתוך הפרדיגמה החדשה שגבולותיה עדיין פתוחים. לפיכך הנחת המוצא של התערוכה מחשבות ירוקות וספר דיגיטאלי' זה העוקב לה, היא שהמושגים לעיל אינם אבסולוטיים אלא תוצר של שיח פרשני מתפתח ומשתנה בקרב קהילות מקצועיות שעוסקות בנושא וכתוצאה של תהליך זה מהתהוות מספר אסטרטגיות מקבילות. כלומר שבמצב שאין עדיין קאנונים 'נכונים' ו'לא נכונים' השיח הקהילה של האדריכלים שיוצרים אדריכלות ירוקה הוא שמגדיר מה היא אדריכלות ירוקה ומה הם האסטרטגיות למימושה.[2]
אדריכלות ירוקה ובת-קיימא אינה סגנון או אופנה אדריכלית, וגם לא בהכרח תוצר של מערכת הוראות ותקנות המיועדות רק לחיסכון והתייעלות. לפיכך הגישה שלפיה נבחרו פרויקטים לתיעוד כאן מרחיבה ומכלילה מגוון פרויקטים המבטאים בצורות שונות 'אדריכלות כמערכת יחסים בין פעולת בנייה ובין הסביבה הטבעית והחברתית שבה היא מתרחשת. בפרויקטים הנבחרים השימוש בחומר ואנרגיה אינו רק טכני אלא שם במקום גבוה בסדר העדיפויות התכנוני את הכבוד לחומר, האקלים והאקולוגיה המקומיים, והמרחב התרבותי-חברתי המתקיים בהם. הגדרה זו רלוונטית לפעילות של מגוון בעלי מקצוע הקשורים לתהליכי התכנון והבנייה ושהמשותף להם הוא יצירת סביבה בת-קיימא ובריאה לדורות ולכלל בני האדם בשלושה ממדים: הפיזי, הנפשי והחברתי.[3]
בעקבות גישה זו מוצע להתייחס לפרויקטים שמוצגים כאן כניסיונות פרשנות לאידיאל של יחסים מאוזנים יותר בין אדם וסביבה או של האופן שבו יצירת מרחב מעשה אדם פוגשת, מגיבה וחיה בתוך ועם הסביבה שלה. המושגים של השיח הפרשני מתבטאים בשתי צורות:
- בתכנון המבנים, שכל אחד מהם מהווה כעין פרק בסיפור שהולך ונכתב ששמו ה'אדריכלות הירוקה בישראל'. כאשר כל פרויקט ותקופה מוסיפים נדבך, ידע ונקודת התייחסות.
- במה שאדריכלים אומרים על הפרויקטים שלהם והאג'נדות שהם מצהירים עליהם.
זה הוא ככל הידוע לנו אוסף ראשון של פרויקטים ירוקים ישראליים המאפשר מסגרת דיון לנושא, ובחינה השיח בתחום ומגמות בו בישראל. הפורמט של ספר דיגטאלי זה, כסרטונים קצרים שכל אחד מהם מציג צילומים של פרויקט והדיבור עליו מנקודת המבט של יוצריו, מאפשר לדלג בין מגוון של פרשנויות. אלו באות ליידי ביטוי בחומרים, טכנולוגיה, ביטויים עיצוביים וגם – ואולי בעיקר- בקונסטרוקטים המחשבתיים שלפיהם נוצרים גם השיח וגם המעשה של אדריכלות ירוקה בישראל בעשורים האחרונים.
איסוף של עבודות אלו יחד מאפשר להתחיל לסווג ולנתח מאפיינים, קונספטים ותמות מרכזיות המבנות את השיח סביב אדריכלות ירוקה. מסתבר כי למרות מגוון הגישות וסוגי הפרוייקטים, מגוון המיקומים בארץ והשימושים שלהם נועדו הפרויקטים, ניתן לסווג באופן גס את הפרויקטים לארבע משפחות המיצגות פנים שונות של השיח ודגשים קונספטואליים מובילים בו.
מקומיות ואקלים: גישה ותיקה וזרם מרכזי באדריכלות הירוקה ששם דגש בתכנון המבנים תוך התייחסות לרכיבי המקום שבו הם נמצאים ובמיוחד לרכיבים בסיסים של אקלים מקומי וטופוגרפיה. במקרים המובאים כאן השמש והאור המקומי זרימת האוויר והיחס לרוחות השמיים הם חלק מהותי בחומרים שיוצרים את האדריכלות. ההתייחסות לטופוגרפיה והתמקמות בתוכה מבלי לשטח אותה ולשעבד אותה לצרכי המבנה מהווה גם הייא פן חשוב בעבודת האדריכלים בפרויקטים אלו. על פי דברי האדריכלים הפועלים לפי אג'נדה זו, המבנים כמו צומחים מתוך השטח בו הם נמצאים ומתחברים אליו בעזרת עבודה רגישה עם הטופוגרפיה, חיבור לשפת החומר המקומי, יחסים של צמחיה עם המבנה, ומתן ביטוי להתנעות השמש והצל המשתנים ומשנים את פניו.
אקו-היטק: פרויקטים המתייחדים בהתייחסות למרחב שסובב אותם בין השאר על ידי אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ושילוב של אמצעים הנדסיים-מכניים המשיגים יעילות גבוהה ושיפור בתפקוד של המבנה. התכנון האדריכלי של פרויקטים אלו משלב שימוש בכלים ממוחשבים לסימולציה והדמיות של תפקוד תרמי, תאורה טבעית ואוורור. בחלק מהמקרים ההדמיות הן חלק משלבי תכנון מוקדמים או שאלו התווספו בשלבים מאוחרים יותר של התכנון כחלק מבדיקות לצורכי התאמה לתקנים ירוקים. הפרויקטים ממשפחה זו מאופיינים לא אחת באלמנים חזותיים טכנולוגיים עכשוויים ושימוש ברכיבים מתוחכמים בחזיתות שלהם כגון אלמנטים של הצללה, מערכות הפקת אנרגיה מערכות אוורור, ומערכות טיהור מים. לא אחת הטכנולוגיה הייחודית משמשת גם כאלמנט עיצובי ומוצגת חשופה, לעיתים כמעיין הצהרה או אף כאמצעי חינוכי/הסברתי המצהיר על 'קידמה ירוקה'.
מבנים ומרחבים אקולוגיים: הפרויקטים בקטגוריה זו מדגישים התייחסות לאקולוגיה המקומית ומשלבים אותה כחלק מרכזי ואינטגראלי של הפעולה הירוקה שלהם. המרחב המתוכנן בהם מציע מרחבים מעשה ידי אדם המשחזרים מערכות אקולוגיות ו/או משתלבים בתוך מערכות אקולוגיות כך שצמחים ובעלי חיים יכולים להתקיים בתוכם ועליהם בסוג של דו קיום חדש. בקבוצה זו ישנם מבנים, שטחים פתוחים וכמהמקרים שבהם מתקיים מיזוג בין מבנה ושטח אקולוגי חי. הפרויקטים גם מציגים שימוש בטכנולוגיות חדשות וידע שהולך ונצבר בארץ בשנים האחרונות על האפשרויות לשילוב אלמנטים טבעיים או גנניים כגון גגות וקירות ירוקים כחלק אינטגראלי ממבנים. אדריכלים רבים הפועלים בגישה זו מבטאים רצון לעשות מקום לתהליכים טבעיים להשתלב בתכנון ולהמשיך את פעולתם לאורך חיי הפרויקט כך שהנוף והמבנים ינהלו דיאלוג פורה וחיבור בין מעשה אדם לסבביה הטבעית שכתוצאה ממנו השלם יהווה יותר מסכום חלקיו.
התחדשות: התחדשות כגורם מוביל בתכנון של פרוייקטים בקטגוריה זו אפשרה להביא ליידי ביטוי מספר ערכים ירוקים. התחדשות לובשת פנים רבות. במובן המיידי כשימוש מחדש במבנה תוך התייחסות בכבוד לטכנולוגית המבנה הקיים, הבנת החומריות שלו וגם מחזור חומר הבניה של המבנה הישן במקום השלכתו למזבלה. במקרים המובאים כאן דווקא פשטות הטכנולוגיות בדרך כלל והתייחסות לעלויות שיקום נמוכות מביאות את היצירתיות האדריכלית להישגים שכנראה לא היו קורים אלמלא ה'אילוץ' של התחדשות והתייחסות לקיים. אדריכלים של פרויקטים כאלו מתבטאים לא אחת כי בנוסף לערכים העיצוביים והתכנוניים הייחודיים לשימוש מחדש במבנה/מרחב יש להם גם שאיפות לתרום לתהליכי העצמה חברתית באמצעות 'היפוך משמעות' של המרחב שהיה מפגע סביבתי והפיכתו למרחב אורבאני יצירתי, פורה, חי.
כשאנו בוחנים את אוסף הפרויקטים, הגישות והסגנונות שנכללים במקבץ זה עולה השאלה מה הקשר בין מגדל בטון וזכוכית בשדרות רוטשילד בתל-אביב ובין שיחזור של אגם חורפי בכפר הירוק? מה הקשר בין מבנה מכון מחקר בשדה בוקר ובין גלריה פתוחה לרוחות השמים בחוף בת-ים?
רק כאשר אנו מתחילים גם להקשיב לדברי האדריכלים ולהתבונן באופן חקרני בפרוייקטים בחיפוש קונספטים משותפים אנו יכולים להתחיל לזהות מספר מושגים מובילים/ תמות חוזרות /אג'נדות משותפות. חקירת תמות אלו, שדוגמאות מתוכה מובאות כאן באופן ראשוני, יכולה ללמד בין השאר על הכוחות המניעים את השיח האדריכלי, על השתנות מושגים, יחס של דורות שונים של אדריכלים לנושא. פיתוח ושכלול השיח הזה הוא פן חשוב של הפיכתו לחלק מהזרם המרכזי של אדריכלות ישראלית.
[1] Yudelson, J., 2009, Green building trends: Europe, Washington, DC: Island Press.
[2] Sassi, P. 2006, Strategies for Sustainable Architecture, New York, N.Y. :Taylor & Francis.
[3] Orr, W.D., 2007, "Architecture, ecological design, and human ecology". In Tanzer, K. and Longoria, R. (Eds). The green braid: Towards architecture of ecology, economy, and equity. New York N.Y: Routledge.